וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכׇל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃
Core Text — Mechilta
משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו כלומר קנו מי שאין לו, ומפרש קחו מלשון קנין וכמ"ש בקדושין ב' א' קיחה אקרי קנין וכמ"ש בירמיה ל"ב שדות בכסף יקנו. , ר' יוסי הגלילי אומר משכו מעבודת כוכבים והדבקו במצוה נראה הבאור ע"פ מש"כ הרמב"ם במורה פ"ל משלישי דתכלית מצות הקרבנות היתה מפני שקשה היה לישראל להפרד ממנהגי האומות בזביחתם והקטרתם לאלהיהם, ולכן נצטוו להתרגל בעבודה זו בקודש לשם ה'. ואע"פ שהרבו לטעון נגד הרמב"ם בענין זה, אבל האמת הוא, כי יש לו להרמב"ם על מי להשען, ודבריו ממקום קדוש יהלכון, שכן מבואר במ"ר פ' אחרי, איש איש וגו' אשר ישחט, משל לבן מלך שלבו היה גס עליו והוא למוד לאכול נבילות וטריפות, אמר המלך, יאכל על שלחן זה תדיר ומעצמו הוא נוזר [פורש], כך לפי שהיו ישראל להוטים אחר ע"ז והיו מביאים קרבנותיהם לשעירים באיסור ופורעניות בא עליהם, אמר הקב"ה, יהיו מקריבים קרבנותיהם לפני באהל מועד והם נפרשים מע"ז, ע"כ. וזה מורה ממש כדברי המורה, ויותר מזה הכתוב עצמו מורה מפורש כדבריו, והוא בפ' אחרי במצות קרבנות מסיים למען וגו' ולא יזבחו עוד וגו' לשעירים, יעו"ש. והנה גם ממאמר זה שלפנינו משכו מע"ז והדבקו במצוה יש סמוכים נאמנים לדעת הרמב"ם. ועפי"ז יש לפרש לשון הגמרא בתמורה ל' ב' עה"פ דפ' פינחס תשמרו להקריב לי במועדו, לי ולא לאדון אחר, יעו"ש לפנינו. .
English: