וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
Core Text — Yerushalmi Pesachim 1:1
עשה שיהיו היום והלילה משומרין [מכאן סמכו חכמים לומר אור לארבעה עשר בודקין את החמץ] המפרשים לא פרשו פירוש מספיק בדרשה זו איפה מרומז הענין שדרש בלשון פסוק זה, ונ"ל משום דבעלמא הלשון שמירה משמע כמו שמעמידים שומרים סביב אותו הדבר שלא יגיע הנזק לאותו הדבר, ועל יסוד זה דרשו (יבמות כ"א א') ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי, והיינו סייגים וגדרים, והנה לשון זה ושמרתם את היום הזה מפרשי דקאי על יום י"ד והיינו על לשון הפסוק דלעיל אך ביום הראשון תשביתו שפרשנו שם דקאי על יום י"ד, וטעם הכרח פי' זה נראה משום דקשה לומר דקאי על יום ט"ו, כיון דלא שייך בו ענין שמירה, וע"כ קאי על מצות השבתת חמץ ביום י"ד, וכיון דכתבנו דלשון שמירה הוא גדר סביב סביב אותו הדבר שצריך שימור, א"כ מכיון שיום י"ד צריך החמץ להיות שבות, לכן צריך להוסיף שמירה לאותו היום מהלילה הקודם, והיינו שגם הלילה יהיה משומר, וזה יצוייר שמיד בתחלת הלילה יבדקו ויהיה הלילה והיום שאחריו משומרין, אבל אין לומר דלפי"ז יבדקו ביום י"ג, יען דקיי"ל אור הנר יפה לבדיקה וצריך לבדוק בלילה, אמנם אין זה אלא רמז ואסמכתא דמדין תורה די לבער חמץ ביום י"ד בחצות היום סמוך לזמן שחיטת הפסח כמשכ"ל בפסוק ט"ו. .
English: