מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃
Core Text — Mechilta
ת"ר, מניין לדיין שיודע בחבירו שהוא גזלן, וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן שלא יצטרפו עמו, ת"ל מדבר שקר תרחק לפירש"י הוי הרבותא אע"פ שהדין והעדות בתכליתם אמת, בכ"ז אסור להצטרף עם רשע, אך צ"ע דהא זה ילפינן כבר מן אל תשת ידך עם רשע (פסוק א') כמבואר שם, ולכן נראה דהכונה היא לאשמעינן דאע"פ שאין רשעתם ידועה לכל רק לדיין זה ולעד זה ג"כ אסור להם להצטרף עמהם, וזה לא היינו יודעים מפסוק אל תשת ידך עם רשע, דהו"א דרק עם רשע מפורסם אסור קמ"ל. וכתב מהרש"א וז"ל, ויש לדקדק בשלמא בדיין אפשר שיטעהו לפסוק שלא כדין, אבל בעד כיון שהוא יודע שהאמת כן הוא למה לא יעיד, עכ"ל. אבל לדעתי לא קשה כלל משום דהא דאסור להצטרף עם רשע אין הכונה שיכבוש הכשר עדותו ולא יעיד כלל, אלא שלא יאמר אני וחברי ראינו או ידענו בדבר זה, אלא יעיד לעצמו, וכ"כ הסמ"ג וכלבו ריש הלכות עדות, ובאמת כן מורה לשון צירוף שרק להצטרף עמו להגיד ביחד אסור, אבל לעצמו מחויב להגיד, ולפי"ז הלא אינו מונע עצמו כלל מהגדת העדות. וע"ע מש"כ השייך לענין זה לעיל בפסוק אל תשת ידך עם רשע אות י"א. .
English: