מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃
Core Text — Mechilta
תניא, הרי שהיה רודף אחר חבירו להרגו וסייף בידו והתרו בו והעלימו עדים עיניהם ואח"כ מצאו הרוג מפרפר וסייף מנטף דם ביד ההורג, יכול יהא חייב, ת"ל ונקי וצדיק אל תהרג גם זה רומז למש"כ לעיל דהפי' נקי וצדיק מי שהוא נקי ע"פ דין תורה, וה"נ ע"פ דין תורה בעינן שיהיו עדים רואים ראיה ממשית ולא ע"פ אומדנא, והסברא בזה שלא התירה התורה לדון אפי' ע"פ אומדנא מוכחת כזו, נראה משום דבכל דבר ומציאות יש גדרים קרוב לאפשר ורחוק מאפשר, רחוק הרבה ורחוק מעט, קרוב הרבה וקרוב מעט, ואילו התירה התורה בגדר קרוב מאד, היינו דנין גם בגדר קצת רחוק מזה, אחרי שא"א להגביל ולצמצם תחום הדבר וכה היה הדבר מסור לכל דיין, וא"כ היה באפשר להרוג אדם במעט אומד לפי דמיון הדיין ושקול דעתו, לכן החליטה התורה לחתך הדין אך ורק ע"פ עדים שראו ידיעה ברורה ומוחלטת. ודע דלא רק בדיני נפשות לא אזלינן בתר אומדנא אלא גם בד"מ, ורק החלוק הוא שבד"מ א"צ לשאול את העדים אם אינם מעידים ע"פ האומד ובד"נ צריך לשאלם על זה. ועוד כתבנו מענין זה בפ' שופטים בפסוק ע"פ שנים עדים יומת המת, יעו"ש ובדרשה הבאה, ועי' בשבועות ל"ד א'. .
English: