תניא, אבא חנן אומר משום ר׳ אליעזר, ברשע הכתוב מדבר, רשע וכשר עומדים לפניך בדין, שלא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין, ת"ל לא תטה משפט אביונך בריבו – אביון הוא במצות אף הוא מדייק יתור לשון פסוק זה אחרי דכתיב לעיל ודל לא תהדר בריבו, ולכן מפרש דהשם אביון כאן לשון מליצי הוא על אביון במצות, וקמ"ל דאפ"ה אסור להטות דינו לחובה. .
English:
In context: See the cited source for the full section.