בעושה מעשה עמך לאפיקי אם הוא רשע, וענין זה הובא בכ"מ בגמ', ונ"מ לענין כמה דברים כמו מי שבא על הערוה והוליד בן אין הבן חייב על הכאתו וקללתו אם לא שעשה תשובה [וא"כ איתקש לנשיא בענין זה], וכן אם היה אביו רשע בכלל, כמש"כ. וכן נ"מ לענין מלוה ברבית שהניח לבניו מעות של רבית ואע"פ שהוא דבר המסוים כגון פרה וטלית, שע"י זה אביהם נזכר לחרפה, בכ"ז אינם חייבים להחזיר משום כבוד אביהם אם לא כשעשה תשובה ולא הספיק להשיב עד שמת. וע"ע השייך לענין זה בסנהדרין פ"ה א'. .
English:
In context: See the cited source for the full section.