שְׁבֻעַ֣ת יְהֹוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃
Core Text — Mechilta
בין שניהם – להוציא את שכנגדו חשוד על השבועה נראה דר"ל דאם המחויב שבועה הוא חשוד על השבועה מוציאין אותה ממנו ומהפכין אותה לבעל דין שכנגדו ונוטל או נפטר. וכונת הדרשה מן בין שניהם הוא כי לפעמים יתכן ששניהם יתחייבו שבועה כגון אם זה המחויב שבועה הוא חשוד מהפכין אותה לצד שכנגדו, והגר"א הגיה לרבות את שכנגדו חשוד על השבועה, והכונה אחת היא לשתי הגירסות. – וע' בשבועות מ"ז א' היו שניהם חשודים חזרה שבועה למקומה, ופרשו רבותינו שבבבל חזרו שבועה לסיני, ופירש"י שהשביעם הקב"ה על לא תגזול ויפרע הוא מן הכופר אבל ב"ד אין נזקקין, עכ"ל. והכונה והענין צריך באור, וי"ל ע"פ מש"כ בכל בו [דף ק"ט ב' דפוס לבוב] בשם גאון דהא דחייבה התורה בכלל שבועה בשומרים אע"פ דמושבע ועומד הוא על לא תגזול, אך מכיון שיש תובע הטילה התורה שבועה כדי להפיס דעת התובע, וע' מש"כ בסמוך אות קל"ת, ולפי"ז י"ל דכונת הגמרא ע"פ פירש"י, דכיון ששניהם חשודים וא"כ לא שייך פיוס דעת לכן חזרה שבועה לסיני, שמושבע ועומד הוא מהר סיני, ודו"ק. .
English: