תניא, שמעון בן טרפון אומר, שבועת ה׳ תהיה בין שניהם – מלמד שהשבועה חלה על שניהם פירש"י ששניהם נענשין בה, לפי שלא דקדק למסור ממונו ביד איש נאמן שיזהר מסבה, שלא יבא לידי שבועה וחלול השם, עכ"ל. ונ"מ בזה י"ל שמחויב הדיין להשחדל לפשר בין בעלי הדינין כדי שלא יבאו לידי שבועה, וענין חלול השם בזה הוא שאפשר שיחשוד איזה איש שהנשבע נושא שם ה' לשוא, ויוצא מזה קלות וחלול שמו ית'. ומכאן יש סמך למה שנהגו למנוע לישבע אפילו שבועת אמת, ולפנינו בפ' ואתחנן בפסוק ובשמו תשבע נבאר אי"ה בארוכה מקור מנהג זה, יעו"ש. .
English:
In context: See the cited source for the full section.