א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, הטוען טענת גנב באבדה משלם תשלומי כפל, מאי טעמא, דכתיב על כל אבדה אשר יאמר ר"ל אם טוען שהאבדה שמצא נגנבה ממנו ואח"כ באו עדים שבידו היא והוא שומר עליה. ובב"ק נ"ז ב' מוקמינן דשומר אבידה שומר שכר הוא, ולכן שייך זה רק כשטוען טענת לסטים מזוין, והיינו שלקחו אותה ממנו בחזקה, אבל כשטוען סתם טענת גניבה פטור מן הכפל. וטעם הדבר, משום דכללא דכפל הוא, היכא דבטענתו פוטר עצמו מקרן, ולכן בלסטים מזוין דבטענתו פוטר עצמו מקרן חייב בכפל, משא"כ בטענת סתם גניבה אינו פוטר עצמו מקרן לכן פטור מכפל. ומהאי טעמא קי"ל שהשואל פטור מכפל לא כמו שאר שומרים, והיינו משום דכיון דהשואל חייב באונסין כדכתיב ביה (פ' י"ג) ונשבר או מת, וממילא חייב אפי' בטענת לסטים מזוין, וא"כ הרי הוא בטענתו מחייב עצמו בקרן ולכן פטור מכפל. .
English:
In context: See the cited source for the full section.