אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃
Core Text — Mechilta
תניא, ר׳ אליעזר בן יעקב אומר, הרי שהיו לפניו כדי יין וכדי שמן ושברן ויודע שהיא בשלום עמו והרגו חייב לשלם, לכך נאמר דמים לו שלם ישלם נסמך על הדין המבואר במשנה סנהדרין ע"ב א', היה בא במחתרת ושבר את החבית אם יש לו דמים חייב אם אין לו דמים פטור, ר"ל כל שכשהרגו בעה"ב חייב מיתה עליו דהיינו שהיה ידוע לו שלא יהרגנו הגנב כגון באב על הבן וכדומה [ע"ל אות י'] אז חייב הגנב לשלם עבור הכלים ששבר וגובין מנכסיו, אבל באופן שהיה רשאי בעה"ב להרגו פטור משום דקם ליה בדרבה מיניה, ואף על פי שניצל ממיתה, אך הלא גם כל חייבי מיתות שוגגין פטורין מן התשלומין אף שפטורים ממיתה, משום דעל כל פנים המעשה בת מיתה היא, וה"נ כן, וזו היא בכלל דרשת ראב"י שלפנינו ומסמיך זה על לשון הפסוק דמים לו שלם ישלם, דאם יש לבעה"ב דמים כשהורג את הגנב, היינו כשאסור להרגו, אז שלם ישלם הגנב, ודו"ק. .
English: