מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכׇל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃
Core Text — Mechilta
מיוחד לי, שלא תבנהו מתחלה לשם אחר ר"ל לשם הדיוט, אלא שיעשנו מתחלה לשמו ולא רק מזבח אסור לעשות מחול לקודש אלא גם כל צרכי הקודש, וכמ"ש בתוספתא מגילה פ"ב כלים שנעשו מתחלתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה, ובס' הר המוריה פ"א ה"כ הקשה מלשון הגמרא בזבחים קט"ז ב' ומנחות כ"ב א', ר' אליעזר בר"ש אומר על העצים אשר על האש אשר על המזבח, מה מזבח שלא נשתמש בו הדיוט אף עצים [למזבח] שלא נשתמש בם הדיוט, ולשון זה מורה דהעיקר תלוי בהשימוש ולא בהעשיה והאריך בזה. אבל לא קשה כלום, דבודאי בעצים לא בעינן עשיה לשם קודש, משום דהיקש עצים למזבח לא כתיב בעשית המזבח, רק בהערכת העצים, בר"פ ויקרא, כמש"כ, בעת שהמזבח כבר מוכן ועומד, והוי הכונה מה מזבח בודאי נאסר כשנשתמש בו הדיוט, שהרי מצוה לעשותו לשם גבוה כמבואר בדרשה כאן, וכיון שעשאוהו בקידש נאסר בשמוש של הדיוט, כך העצים נאסרים כשנשתמש בהם הדיוט, וא"כ אין סוגיא זו נוגעת לענין דרשה שלפנינו, דבודאי מזבח צריך לעשותו מתחלה לשם גבוה וממילא נאסרים בשימוש של הדיוט, ומקשינן עצים למזבח שנאסרים ג"כ בשימוש של הדיוט, ודו"ק. .
English: