Core Text — Mechilta
אין לי אלא בשעת אכילה, בשעת עשיר, מניין, ת"ל (פ׳ מ"ח) וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה׳ המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו, וילפינן אז אז לגז"ש ר"ל דכאן בעבד כתיב אז יאכל בו, והתם במילת זכריו כתיב ואז יקרב לעשותו, וילפינן אז דאכילה דעבד מאז דהקרבה בזכרים, שכמו מילת זכריו מעכבתו מהקרבה כך מילת עבדיו, והוא הדין דילפינן גם להיפך אז דהקרבה בזכרים מן אז דאכילה בעבד, שכמו מילת עבדיו מעכבתו מלאכול כך מילת זכריו מעכבתו מלאכול, וכפי שיבא במקומו בפסוק מ"ח, וכה ניתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה. ויצויר שהיה ראוי בשעת שחיטה ולא בשעת אכילה, [אע"פ שאם נמול בשעת שחיטה הלא כבר היה נמול בשעת אכילה], כגון אם בשעת שחיטה היה חולה והיה פטור אז ממילה ועד שעת אכילה חלצתו חמה ונתחייב ועי' בסוגיא כאן. .
English: