וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃
Core Text
לא תכלה. תניא, א"ר שמעון, בשביל ד' דברים אמרה תורה להניח פאה בסוף שדהו: משום גזל עניים, ומשום בטול עניים, ומשום חשד, ומשום מראית העין. גזל עניים – שלא יראה בעל הבית שעה פנויה ויאמר לקרובו עני הרי זו פאה. בטול עניים – שלא יהו עניים יושבים ומשמרים אימתי יניח בעל הבית פאה. חשד – שלא יעברו עליו עניים ויאמרו ראו היאך בא פלוני וקוצר שדהו ואינו מניח פאה לעניים. מראית העין – שלא יהו אומרים ארור אדם שאין מניח פאה בשדהו.