וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יִגַּ֤ע בְּכׇל־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כׇּל־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃
Core Text of Chazal
והבשר אשר יגע. אשר יגע – ודאי, הא ספק טמא וספק טהור יאכל, אימא סיפא, והבשר כל טהור יאכל, כל טהור – ודאי טהור הוא דיאכל, הא ספק טמא וספק טהור לא יאכל, הא כיצד, כאן שיש בו דעת לשאול כאן שאין בו דעת לשאול ר"ל הבשר אשר יגע דבר שאין בו דעת לשאול הוא הלכך ספיקו טהור, וכל טהור יאכל בשר דאיירי בטומאת הגוף כפי שיתבאר בפסוק הסמוך, דיש בו דעת לשאול הוא הלכך ספיקו טמא. ומכאן ילפינן לכל ספק טומאה ברשות היחיד דאם הוא דבר שאין בו דעת לשאול היינו שאין שייך לשאול בו, כגון דבר שאינו בע"ח הוי ספיקו טהור, ואם יש בו דעת לשאול הוי ספיקו טמא, אבל ספק טומאה ברשות הרבים לעולם טהור. וטעם החילוק בין רה"י לרה"ר ילפינן מס
English: (Primary-source English from classical locus pending.)