וְאִ֣ם הֵאָכֹ֣ל יֵ֠אָכֵ֠ל מִבְּשַׂר־זֶ֨בַח שְׁלָמָ֜יו בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮ לֹ֣א יֵרָצֶה֒ הַמַּקְרִ֣יב אֹת֗וֹ לֹ֧א יֵחָשֵׁ֛ב ל֖וֹ פִּגּ֣וּל יִהְיֶ֑ה וְהַנֶּ֛פֶשׁ הָאֹכֶ֥לֶת מִמֶּ֖נּוּ עֲוֺנָ֥הּ תִּשָּֽׂא׃
Core Text of Chazal
והנפש האוכלת ממנו. אחד ולא שנים, ואיזה זה, זה חוץ לזמנו אבל לא חוץ למקומו, מאי טעמא, גמר עון עון מנותר דדמי ליה בזמן ובבמה באור הדרשה, כי ענין פסוק זה כפול לקמן בר"פ קדושים דכתיב שם ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ואוכליו עונו ישא ונכרתה הנפש, ודרשו חז"ל אם אינו ענין לחוץ לזמנו, שזה כתוב כאן בפ' צו, תנהו ענין לחוץ למקומו, שחשב לאכול הבשר חוץ למקומו, ואע"פ דכתיב שם מפורש ענין אכילת חוץ לזמן, אך הכונה דכיון דכתיב שתי פעמים ענין אחד נראה מזה שחששה התורה למחשבת חוץ אמרינן שהקפידה לכל חוץ שהוא, בין חוץ לזמן בין חוץ למקום, ולכן אע"פ שציירה התורה הענין בחוץ לזמן אע"פ כן הוא הדין בחוץ למקום
English: (Primary-source English from classical locus pending.)