וּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֙יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃
Core Text — see Torah Temimah note
האשה אינה מצווה לפדות את בנה, דכתיב תפדה תפדה, כל שמצווה לפדות עצמו מצווה לפדות אחרים, וכל שאינו מצווה לפדות עצמו אינו מצווה לפדות אחרים פירש"י תפדה תפדה קרי ביה תפדה, עכ"ל, וכנראה היה לפניו הגירסא בגמרא כמו שהיא לפנינו ברי"ף על דרשה אחרת שבגמרא כאן תפדה קרי ביה תיפדה, וצ"ל דלא שדריש מקרא ומסורת, דהא אין לפנינו מקרא ומסורת במלה זו, אלא הכונה דלשון תפדה אפשר להבין שתפדה עצמך וגם תפדה אחרים, ועיין במהרש"ל ומהרש"א מש"כ בזה, ואנחנו נבאר ענין דרשה זו אי"ה בפ' קרח בפסוק אך פדה תפדה את בכור האדם (י"ח ט"ו), כי שם מקומו, .
English: