א"ר אבהו, הקב"ה אין לפניו שכחה, אבל בשביל ישראל כביכול נעשה שכחן, מנלן, דכתיב נשא עון, נושא עון אין כתיב כאן אלא נשא דריש נשא מלשין נשיתי טובה (איכה ג׳:י״ז) במובן שכחה, ומפרש מעביר ראשון ראשון שמתחלה מעביר עון אחד ואינו מביאו בחשבון ועושה עצמו כביכול כאלו שכחו, וע"י כן כף הזכות מכריע. .
English:
In context: See the cited source for the full section.