וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃
Core Text — Yoma 86b
תניא, ר׳ עקיבא אומר, לא שצריך אדם לפרט את החטא, שהרי הכתוב אומר (תהילים ל״ב:א׳) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, אלא מהו שאמר משה ויעשו להם אלהי זהב, אמר משה לפני הקב"ה, רבש"ע, כסף וזהב שהרבית להם לישראל עד שיאמרו די גרם להם שעשו אלהי זהב והוא למוד זכות על ישראל, יען כי כן הוא מטבע האדם לבעט מרוב טובה כמש"כ ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים (פ' וילך) וכדומה פסוקים שונים, ועיין מש"כ בזה בר"פ דברים. ודעת ר' יהודה בן בתירא דצריך לפרט את החטא, וקיי"ל כר"ע, ובכלל קשה לדעת ריב"ב מאי ראיה מכאן לדעלמא שהרי מבואר בסוטה ל"ב ב' לענין אם צריך אדם לפרסם חטאו ומסיק דכל החטאים אין צריך לפרסם וחטא ע"ז צריך לפרסם כדי שיכסוף ויתכפר בזה, והסברא נותנת דכיון דמצוה לפרסם מצוה גם לפרט, שהוא מענין פרסום וא"כ אחרי דכאן היה חטא ע"ז לכן היה צריך לפרט, אבל בשאר חטאים באמת אין צריך, וצ"ע. וע' ברמ"א לאו"ח סי' תר"ז דמה שנהגו אצלנו ביוה"כ לומר נוסח על חטא בפרטיות אע"פ דקיי"ל כר"ע דא"צ לפרט, אך מכיון שכולם אומרים זה הוי זה כנוסח התפלה, יעו"ש, ולי דבר זה צ"ע מסוגיא דסוטה שהבאנו (ל"ב ב') דמביא שם ראיה שאומר אדם גנותו בקול רם מהא דפ' בכורים ארמי אובד אבי דכתיב שם וענית ואמרת, וכל עניה היא בקול רם, יעו"ש, ולדברי הרמ"א קשה מאי ראיה מפ' בכורים שהיא תפלה הקבועה לרבים, וצ"ע. אבל באמת נ"ל סברא אחרת בטעם הדבר שאנו אומרים נוסח ע"ח ביוהכ"פ, יען דהלשון שאומר ר"ע אינו צריך לפרט החטא מורה מפורש שרק אין חיוב בזה אבל בודאי רשאי לומר, ולכן אחרי דלר"ע רשות ולריב"ב חובה לכן אנו נוהגין לומר כזה ביוהכ"פ כמו שאנו נוהגין לומר כמה פיוטים וסליחות ביוהכ"פ אע"פ שאינם מעיקר הדין והחיוב. .
English: