וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃
Core Text — Sanhedrin 7a
מה ראה, א"ר בנימין בר יפת, ראה חור שזבוח לפניו שהרגוהו על שסירב עצמו לעשות העגל. ועיין בסמוך. , אמר אי לא שמענא להו השתא עבדו לי כדעבדי לחור ומתקיים (איכה ב׳:כ׳) אם יהרג במקדש ה׳ כהן ונביא ולא הוי להו תקנתא לעולם, מוטב דלעבדו לעגל אפשר הוי להו תקנתא בתשובה ומקור הדבר שהרגו את חור מבואר בתנחומא פ' תצוה, תדע לך שהרגו את חור, שהרי קודם שעלה משה להר אמר להם לישראל הנה אהרן וחור עמכם (ס"פ משפטים) וכשירד מן ההר אי אתה מוצא שהזכיר את חור, ע"כ. ועוד מבואר שם ובמ"ר פ' בהעלותך פ' ט"ו שהרגו גם השבעים זקנים, וילפו מדכתיב (ירמיהו ב׳:ל״ד) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה, מאי על כל אלה בשביל אלה אלהיך, והיינו ג"כ מפני שלא שמעו להם לעשות העגל, אבל לא נתבאר איפה מרומז בפסוק גם בכנפיך הריגת הזקנים, והמפרשים לא בארו מאומה. ונראה ברור דמכוין למ"ש במ"ר פ' שמות פ' ה' למה נמשלו ישראל לעוף מה עוף אינו פורח אלא בכנפים אף ישראל אינם יכולים לעמוד אלא בזקנים, הרי דנמשלו זקנים לכנפים, ולפי"ז מבואר הרמז לזקנים בלשון כנפיך, ודו"ק. .
English: