וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
Core Text — Mechilta
מה ת"ל והא כבר נאמר (פ׳ ט"ו) כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת, אלא שיכול אין לי אלא עונש על מלאכת היום, ומניין עונש על מלאכת הלילה ת"ל מחלליה מות יומת לא נתבאר טעם הרבוי ללילה מלשון מחלליה, ובס' העמק שאלה על השאלתות למרן דודי הנצי"ב ז"ל פ' יתרו שאילתא נ"ד אות א' ביאר דרשה זו משום דלילה הוי לשון נקבה ולכן מדכתיב מחלליה קאי על הלילה, וסמך חילו על הכתוב בבאור הגר"א להגדה ש"פ דלילה הוי לשון נקבה משום דברבים נקראים לילות סימן החתימה לשמות נקבה, דשמות זכרים נחתמים ביו"ד מ"ם, ולכן כתיב מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות. ולי קשה להאמין כי יצא דבר זה מפי הגר"א, יען כי במקומות רבים בתנ"ך בא השם לילה בלשון זכר, כמו (פ' מקץ) ונחלמה חלום בלילה אחד, ובאיוב (ה') הלילה אמר, בלילה ההוא, ועוד הרבה, ואין אף מקום אחד בכל התנ"ך שיבא השם לילה בלשון נקבה, וגם ממקום שהובאה הראיה שם ראיה לסתור, שהרי כתיב מה נשתנה הלילה הזה. והראיה מהשם לילות שבא ברבים בסימן החתימה לשמות נקבה אין ראיה כלל, דמצינו כמה יוצאים מכלל זה, שכן מצינו הרבה שמות הזכרים שנחתמים ברבים בו' תי"ו, כמו אבות, בכורות, מטות, ארי-אריות, לב-לבבות, שם-שמות, מקום- מקומות והרבה כהנה. וכנגד זה מצינו הנשים נחתמים ברבות בסימן החתימה של זכרים ביו"ד מ"ם, כמו נשים, פלגשים, שנה-שנים, דבורה דבורים, נמלה-נמלים, תאנה-תאנים, ועוד הרבה, וא"כ אין כל ראיה מהחתימה. שוב ראיתי כי גם השל"ה כתב (פסחים, מצה שמורה ד"ה מעשה בר"א) כי לילה לשון נקבה היא, יעוי"ש, והוא פלא. ובנוגע לבאור הדרשה שלפנינו נראה פשוט הבאור משום דכיון דהלשון מחלליה מוסב על שבת, והשבת כולל מעל"ע שלם, לילה ויום, ממילא נכלל בזה גם הלילה, כיון דגם הוא בכלל שם שבת, ודו"ק. והנה מרן דודי הגאון הנזכר הוסיף ע"פ באורו הנ"ל דמכאן יצא המנהג להפריש בלשון התפלה בלילה וינוחו בה וביום וינוחו בו [הוא המנהג שהביא המג"א בסי' רס"ח ס"ק ג' בלא טעם], והנה גם לפי פירושנו אנו בהמכילתא אפשר להסמיך מנהג זה ע"פ דרשה זו, כיון דעכ"פ ילפינן לילה מלשון מחלליה דכתיב בלשון נקבה, אע"פ דקאי על השבת הכללי מכל המעל"ע, כמש"כ. אמנם עם כ"ז לא נתבאר מה שאומרים במנחה בשבת וינוחו בם. והאמת הברורה בזה, כי עיקר הנוסחא בתפלת המנחה והנחילנו ה' אלהינו שבתות קדשך, בלשון רבים, וכן נוסח ספרד, וכן מצאתי בסדור מארצות תימן, והיא נוסחא גם מסתברת, יען כי לעת תפלת המנחה כבר פנה יום שבת זה, ולא שייך להתפלל על המנוחה בו ומתפללים על השבתות הרבות הבאות, ולכן מדוייק הלשון וינוחו בם, ודו"ק. .
English: