וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
Core Text — Shabbos 69b
וכתיב (פ׳ ט"ז) ושמרו בני ישראל את השבת, הא כיצד, ושמרו את השבת – שמירה אחת לכל שבת ושבת, את שבתתי תשמרו – שמירה אחת לשבתות הרבה, מכאן אמרו, השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת, והיודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת ר"ל אם שכח שהיום שבת חייב חטאת על כל שבת ושבת, ואע"פ שלא נודע לו בנתיים והו"ל הכל בהעלם אחד, אפ"ה אמרינן דימים שבנתיים הוויין ידיעה לחלק, משום דא"א שלא שמע בינתיים שאותו היום שבת היה, אלא דלא רמי אנפשיה למדכר, ולכן כל שבת ושבת הו"ל כשגגה בפני עצמו, ומסמיך ענין זה על לשונות הפסוקים שמביא בזה, ודריש את שבתתי תשמרו שמירה אחת לשבתות הרבה, ומסתברא דכי כתיב שמירה אחת לשבתות הרבה כהאי גונא כתיב דכולא חדא שגגה היא, ויש בגמרא עוד אוקימתא בלשונות הכתובים האלה, והעתקנו את זו מפני שהיא פשוטה ביותר. .
English: