וְהַקְּטֹ֙רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהֹוָֽה׃
Core Text — see Torah Temimah note
כל מעשיה לא יהיו אלא בקודש היינו בתוך העזרה ומשל הקדש ובתוך כלי קודש. והמפטם מן החולין או חוץ לעזרה או בכלי חולין פסולה. והנה בגמרא איתא הלשון קודש היא קודש תהיה כל מעשיה לא יהיו אלא בקודש, ולפנינו בפסוק זה ליתא הלשון קודש היא רק קודש תהיה, ורק אצל שמן המשחה לעיל בפסוק ל"ב איתא כלשון שמביא הגמרא. וברמב"ם פ"ב ה"ו מכלהמ"ק הביא זה לענין קטורת, ולכאורה צ"ע. אבל האמת נראה דכונת הגמרא לשני הפסוקים, ומביא שתי הלשונות שבשניהם, דבשמן המשחה כתיב קודש הוא קודש יהיה ובקטורת כתיב קודש תהיה, ודריש בשניהם דין זה דכל מעשיה לא יהיו אלא בקודש, דדריש תהיה, יהיה, מלשון הויה, דכל הויתה לא יהיו אלא בקודש, וראיה דכוונה הגמרא גם לפסוק זה, שהרי מביא הלשון קודש תהיה ואצל שמן המשחה כתיב קודש יהיה. וכל זה דלא ככסף משנה שם שכתב דטעם הגמרא בדרשה זו מדכתיב שתי פעמים קדש, ולדבריו צ"ע, איך מביא זה הרמב"ם לגבי קטורת אחרי דשתי פעמים כתיב בשמן המשחה ולא בקטורת, וכן צ"ע במש"כ המל"מ שם דט"ס בגמרא וצריך לגרוס הפסוק קודש הנאמר בקטורת ולא של שמן המשחה, וזה פלא, דמהיכי תיתא שלא לומר כן גם בשמן המשחה דגם ביה כתיב קודש יהיה, ומאי חזית למדרש יותר בקטורת מאשר בשמן המשחה, ולדעתי נראה כמש"כ. וכ"מ בירושלמי פ"ד ה"ג דשקלים, דטעם דרשה זו מלשון יהיה ותהיה, דאיתא שם קודש היא שתהא הוייתה בקודש. אך צ"ע שהשמיט הרמב"ם דין זה לגבי שמן המשחה בפ"א מכלי המקדש, ואולי סמך בזה על מש"כ בענין קטורת, וצ"ע. .
English: