Torah Temimah has no citation on this locus. Side-ring material from Or HaChaim.
Core Text — Or HaChaim on Tetzaveh 29:1
וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם אֵלָיו מְנִיעַת הַמַּעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (שמות כז:כ) שֶׁאֵין עָלָיו אֶלָּא מִצְוַת הַדִּבּוּר לָעוֹשִׂים, לָזֶה וְזֶה הַדָּבָר זֶה יָצָא מֵהַכְּלָל הַמֻּשְׁלָל וְיֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו שִׁבְעָה יָמִים, וְאָמְרוֹ וְזֶה לְצַד שֶׁקָּדַם וְצִוָּה שֶׁיַּלְבִּישֶׁנּוּ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, וְגָמַר אוֹמֶר וְזֶה גַּם כֵּן תַּעֲשֶׂה. וְאִם לֹא אָמַר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֶלָּא ״לְקַח פַּר״ וְגוֹ׳, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כִּי יְצַוֶּה לְאַהֲרֹן אוֹ לְבָנָיו לַעֲשׂוֹת, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה״ כִּי הוּא הָעוֹשֶׂה. וְלֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר לְהַקְרִיב אֶלָּא קָרְבַּן שָׁעָה שֶׁהֵם קָרְבְּנוֹת יְמֵי הַמִּלּוּאִים שֶׁל אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֲבָל קָרְבָּן שֶׁהוּא קָבוּעַ לְדוֹרוֹת שֶׁהֵם הַתְּמִידִים שֶׁל כֶּבֶשׂ אֶחָד בַּבֹּקֶר וְכֶבֶשׂ אֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם – לֹא, לָזֶה חָזַר וְאָמַר וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְגוֹ׳ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד. וְשֶׁלֹּא
English: וזה הדבר אשר תעשה , "And this is the thing you are to do for them, etc." I have explained in connection with 27,20 that Moshe' part in the construction of the Tabernacle was merely that he should instruct the artisans who would perform the work, whereas he personally was not to weave, embroider, or perform any of the various activities required. This rule was broken in the paragraph commencing here, where Moshe is instructed to personally perform sacrificial rites as part of conferring the priesthood on Aharon and his sons. This is why the Torah commences the chapter with the words: וזה הדבר , "and this is the thing, etc." He was to offer animal sacrifices for seven days in a row. The word וז