תניא, כיפה של צמר היתה מונחת בראש כהן גדול ועליה ציץ נתון, לקיים מה שנאמר ושמת אותו על פתיל תכלת ועיין בכ"מ ריש פ"ט מכלהמ"ק תמה על הרמב"ם שהשמיט דבר זה, ואולי טעמו משום דהוי חציצה בין ציץ למצח, והכיפה היתה מגעת עד המצח, אף דזה קשה שהרי סתמא דגמרא פריך מזה ואיך יחלוק הרמב"ם. .
English:
In context: See the cited source for the full section.