Derasha 552 on Mishpatim 23:16

מִתְּמָרִים שֶׁבֶּהָרִים וְלֹא מִפֵּירוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים. אָמַר עוּלָּא: אִם הֵבִיא לֹא קִידֵּשׁ. יָתֵיב רַבָּה וְקָא אָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַחָא בַּר אַבָּא לְרַבָּה: ״קׇרְבַּן רֵאשִׁית״ – שֶׁתְּהֵא רֵאשִׁית לְכׇל הַמְּנָחוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה׳ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם״. אֵין לִי אֶלָּא חֲדָשָׁה שֶׁל חִטִּים, חֲדָשָׁה שֶׁל שְׂעוֹרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֲדָשָׁה״, ״חֲדָשָׁה״. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַחֲדָשָׁה שֶׁל חִיטִּין – תְּנֵהוּ עִנְיָן לַחֲדָשָׁה שֶׁל שְׂעוֹרִים.