ת"ר, מניין לנושה בחבירו מנה וטענו מאתים שלא יאמר אכפרנו בב"ד ואודה לו חוץ לב"ד כדי שלא אתחייב לו שבועה ולא יגלגל עלי שבועה ממקום אחר, ת"ל מדבר שקר תרחק וכתבו התוס' הא דיירא מגלגול שבועה זו יותר משבועה זו שתובעו עתה, איירי כגון שאין לו עתה לפרוע כל מה שיגלגל עליו, כגון שחייב לו הרבה ממקום אחר וסבר אכפור גם בזה ואשתמיטנא עד דלהוי לי זוזי כנגד כל החוב ופרענא ליה, עכ"ל. אבל לולא דבריהם י"ל דהכונה שיירא שלא ישביענו על זה וגם יגלגל עליו שבועה ממקום אחר, והיינו שיירא משניהם. ועיין ברי"ף ורא"ש הגירסא שלא אתחייב לו שבועה ויגלגל עלי שבועה ממקום אחר, וכן הגירסא בש"ס כ"י, וגירסא זו מורה כפירושנו. .
English:
In context: See the cited source for the full section.