ת"ר, מניין לתלמיד שאמר לו רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה, מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד, תא אתה וקום התם ולא תימא מידי, דהא לא מפקת מפומך שיקרא, אפילו הכי אמור, ת"ל מדבר שקר תרחק ר"ל לא מבעי שאסור לו להצטרף עמו ממש בעדות, דהלא כתיב מפורש (פ' יתרו) לא תענה ברעך עד שקר אלא אפי' בכהאי גונא שרק יעמוד שם ולא יגיד מאומה, ויהיה זה רק לתועלת שיחשב בעל דינו שיש לו שני עדים ומתוך כך יודה על האמת ג"כ אסור משום מדבר שקר תרחק. .
English:
In context: See the cited source for the full section.