אין תועה בכל מקום אלא חוץ לתחום, ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (פ׳ וישב) וימצאהו איש והנה תועה בשדה יתכן דבא לרמז למ"ש בב"מ ל' ב' איזו היא אבדה מצא חמור או פרה רועים בדרך [ביום] או פרה רצה בדרך ופניה כלפי העיר או רועה בעשבים או שהיא ברפת שאינה משתמרת בתוך התחום אין זו אבדה, וכל זה נכלל בלשון המכילתא חוץ לתחום, ועיין ברמ"א לחו"מ סי' רס"א דהכל לפי הענין אם מובן שכך הניחוהו הבעלים אין זו אבדה. ובבאור הלשון ואע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר, עיין מש"כ לעיל בפ' בא בפסוק שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם. .
English:
In context: See the cited source for the full section.