Derasha 413 on Mishpatim 22:23

וְחָרָה אַפִּי. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן חֲרוֹן אַף, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חֲרוֹן אַף — מַה לְהַלָּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת, אַף כָּאן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת; וּמַה לְהַלָּן חֶרֶב, אַף כָּאן חֶרֶב. מַמָּשֶׁנֶּאֱמַר וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁנְּשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתוֹמִים? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתוֹמִים — מְלַמֵּד שֶׁנְּשׁוֹתֵיהֶם מְבַקְּשׁוֹת לְהִנָּשֵׂא וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן, וּבְנֵיהֶם רוֹצִים לֵירֵד לְנִכְסֵי אֲבִיהֶם וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָם.