בין שניהם ולא אשת איש וטעם הדבר י"ל משום דכיון דאשה רשות בעלה עליה א"כ אין תועלת בשבועתה דאפילו אם תתחייב לשלם לא תוכל לשלם כיון דאין לעצמה כלום, ולכן בפנויה או כשנתגרשה משביעין אותה כאיש. אך לפי"ז צ"ע מש"כ בהגהות מיימוני דגם שבועת הפקדון אין משביעין אותה והא בזה לא שייך רשות בעלה, דפקדון כל היכא דאיתא ברשות בעלים הוא, ולבד זה נראה לי לפי מש"כ בכל בו שהבאנו לעיל באות קל"ב דעיקר ענין השבועה הוא כדי להפיס דעת התובע, אבל זולת זה לא שייך בכלל ענין שבועה בדיני ממונות, דבלא"ה כל אדם מושבע ועומד מהר סיני על לא תגזול, וא"כ הלא לענין פיוס דעת התובע שייך גם אם המחויב שבועה היא אשת איש, וכן נראה ממ"ש בב"ק ט"ו א' השוה הכתוב אשה לאיש לכל דיני פרשה זו, וגם עניני שבועה בכלל. ועיין בב"י לחו"מ סי' צ"ו שדעתו קרובה לזה להשביע גם אשת איש, וכן מסתבר כמש"כ. [הגהות מיימוני פ"ה מטוען בשם רה"ג].
English:
In context: See the cited source for the full section.