מכאן אמרו, מסר צאנו לבנו לשלוחו ולעבדו פטור, לחרש שוטה וקטן חייב כך משמע הלשון ושלח שעזבו לנפשו בלא השגחה ושמירה, ולכן אם מסרו לחרש שוטה וקטן הרי עזבו מרשותו לרשות הפקר שלא בהשגחה לכן חייב, משא"כ אם מסרו לפקח פטור הוא וחייב השליח, משום דהרי שמור הוא תחת יד הפקח ואפילו שלחו לא שייך לומר שהפקח עושה שליחותו של המשלח, משום דקיי"ל אין שליח לדבר עבירה, ועיין בסוגיא ב"ק נ"ו א'. .
English:
In context: See the cited source for the full section.