והא כיון דהבור ממונו והמבעה ממונו אם למדת על הבור שהוא חייב לא יהא חייב על המבעה דהא אפשר ללמוד מק"ו, מה בור שאין דרכו לילך ולהזיק חייב כש"כ מבעה שדרכו לילך ולהזיק. ומה ת"ל כי יבער, ללמדך שהשן מועדת לאכול הראוי לה והבהמה מועדת לשבר בדרך הלוכה ר"ל בא ללמד שהשן ורגל מועדים מתחלתן, ולא כמו קרן שגם הוא מנזקי בהמה ויש בו חלוק בין תם למועד. וטעם הדבר משום דההיזק בשן ורגל דבר הרגיל הוא לכן נעשים מועדים מתחלתן, משא"כ ההיזק בקרן אינו דבר הרגיל, וכלל דרשה זו מכוון למ"ש בב"ק ה' ע"ב למאי הלכתא כתבינהו רחמנא להלכותיהן, ופירש"י למה שיש בזה ואין בזה. .
English:
In context: See the cited source for the full section.