אמר רבא, שור פסולי המוקדשין שנפל לבור פטור, שנאמר והמת יהיה לו, במי שהמת שלו, יצא זה שאין המת שלו שאסור לו ליהנות מהם, דכתיב בהו (פ' ראה) ואכלת ודרשינן ולא לכלביך. והנה באמת היה אפשר לנקוט דין זה גם בקדשים תמימים, אך נקיט פסולי המוקדשין לרבותא יתרה דאע"פ דלענין שאר נזקין חייב משום דקרינן בהו שור רעהו בכ"ז בבור פטור מטעם דרשה זו, משא"כ בקדשים תמימים בלא"ה אינו נוהג דין זה, דאפי' בכל נזקין פטור משום דכתיב שור רעהו ודרשינן ולא שור של הקדש. .
English:
In context: See the cited source for the full section.