וְכִֽי־יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי־יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל־שָׁ֥מָּה שּׁ֖וֹר א֥וֹ חֲמֽוֹר׃
Core Text — Mechilta
אם על הפתיחה חייב על הכריה לא כש"כ, אלא מכאן שאין עונשין מן הדין ר"ל אם לא היה כתוב מפורש כריה לא היינו מענישים את הכורה ע"פ ק"ו מפותח, ועיין בתוס' בריש מס' ב"ק ובדף נ' א' דהגמרא שלנו לא ס"ל כן אלא דעונשין ממון מן הדין, ונראה מדבריהם שתפסו בכונת המכילתא דבכל עונשי ממון אין עונשין מן הדין, אבל לו"ד י"ל דא"צ לעשות מחלוקת בין הגמרא והמכילתא, די"ל דגם המכילתא ס"ל דבממון עונשין מן הדין, ורק בנזקי הבור לבד אין עונשין מן הדין, כלומר מן הדין זה שמפרש. ונראה בטעם הדבר משום דחיוב בור בכלל הוא חדוש, ואינו דומה לשאר נזקי ממון שדרכם לילך ולהזיק וגם צריך שיהיה ההיזק ברשותו, משא"כ בור אין דרכו לילך ולהזיק וגם חייב בבור ברה"ר דעשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו כדאיתא בכ"מ בגמרא שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הם ברשותו, ואחד מהם הוא בור ברה"ר, ולכן אם לא היה כתוב רק פותח לבד הו"א כיון דהוי חדוש אינו חייב אלא על הפתיחה לבד ככל דבר חדוש שאין לך בו אלא חדושו ואין עונשין מן הדין גם על הכריה, ודו"ק. .
English: