איני יודע אם בידי שמים אם בידי אדם, כשהוא אומר (פ׳ ל׳) אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו, הא אין נוהגין פדיון אלא למומתין בידי שמים ר"ל אבל למומתין בידי אדם כתיב (פ' מסעי) ולא תקחו כופר לנפש רוצח, ואע"פ די"ל דרק באדם ההורג לא מהני כופר אבל בשור ההורג מהני י"ל דס"ל להמכילתא מדכתיב (פ' מסעי) ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות, דלשון זה מיותר הוא, וי"ל דבא לרבות כל שהוא רשע למות אף שלא רצח בעצמו, ומטעם סברא זו י"ל דלא ניחא ליה להמכילתא ללמד זה כמו שלמדו בגמ' סנהדרין ט"ו ב' מדכתיב (שם) מות יומת המכה רוצח הוא, על רציתחו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו, משום די"ל דהלשון אשר הוא רשע למות בא לרבות גם רציחת שורו, והגמ' לא תדייק יתור לשון זה. .
English:
In context: See the cited source for the full section.