וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃
Core Text — Mechilta
כל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון, שנאמר ולא יהיה אסון ענוש יענש [הא אם יהיה אסון לא יענש] ומשמע הא אם יהיה אסון דמחויב מיתה לא יענש, ולכן הבא על אחת מן העריות שמחויב מיתה אינו משלם קנס המבואר בדין אונס בפ' תצא, והוא הדין למי שנתחייב מלקות ומיתה ג"כ לא ענשינן ליה בשני העונשין אלא בחמורה. [ואפי' היה שוגג שאין בו חיוב מיתה ג"כ פטור מתשלומין, לפי שכל עבירה שיש בה מיתת ב"ד אין משלם ממון, ויתבאר זה לפנינו ס"פ אמור], וטעם הדבר משום דכתיב במלקות והכהו לפניו כדי רשעתו (פ' תצא) ודרשינן משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות, ובגמרא מצרכינן פסוק זה ופסוק כדי רשעתו חד למיתה וממון וחד למלקות וממון, ואי הוי כתיב מיתה וממון הו"א דפטור מממון משום דאיכא אבוד נשמה, ואי הוי כתיב במלקות וממון הו"א משום דלא חמור איסוריה לכך אצטריכו שניהם. – ודע דבכלל זה דמשום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות לא הוי חיוב מלקות משום שני לאוין, לומר דאינו חייב מלקות שמונים או הרבה מיני קרבנות משום עבירה אחת, משום דאל"ה לא מצינו ידינו בכל הש"ס בענין חיובי מלקות משום כמה לאוין כאחד, וכמו שרגילין לומר לעבור עליו בשני לאוין, ובמכות י"ט ב' אכל פוטיתא לוקה ד', ובכריתות י"ג ב' יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד, וכדומה הרבה, וצ"ל בטעם הדבר משום דלא שייך בזה אי אתה מחייבו משום שתי רשעיות, משום דעונשין ממין אחד אינם נקראים משום שתי רשעיות, ועיין תוס' מו"ק ב' ב' ומש"כ בפ' תצא. .
English: