וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃
Core Text — Mechilta
תניא, רשב"ג אומר, ממשמע שנאמר ויצאו ילדיה איני יודע שהיא הרה, ומה ת"ל הרה – כדר' אליעזר בן יעקב, דאמר אינו חייב עד שיכנה כנגד בית ההריון ומפרש בגמרא, אמר רב פפא, לא תימא כנגד בית הריון ממש אלא כל היכא דסליק ביה חמימות, והיינו כנגד כל הגוף לאפוקי יד ורגל, והנה הרמב"ם לא הביא הא דראב"י, וצ"ע בטעמו, ובס' התוה"מ כתב בטעמו דמכיון שפסק כרבנן דשבח ולדות לבעל [בדרשה הקודמת] א"כ הלשון הרה מבעי ליה לדרשה זו ואינו מיותר לדרשה דראב"י, עכ"ד. אבל הדברים תמוהים, דהא באמת ראב"י לא חידש דינו על פי סמך על פסוק זה אלא מסברא חידש, ורק רשב"ג מסמיך ליה אפסוק זה, וא"כ מהיכי תיתא דלא לפסוק כראב"י, ובפרט שרב פפא מבאר ומפרש דין זה כמש"כ, וגם קיי"ל כראב"י משום משנת ראב"י קב ונקי, ולכן השמטת דין זה ברמב"ם צ"ע רב, ובשטמ"ק כאן בשם הרא"ה פסק כראב"י. .
English: