Core Text — Mechilta
אין לי אלא איש שהכה, אשה שהכתה מניין ת"ל מכה איש מכל מקום בענין דרשה הקודמת אין לי אלא הכה את האיש הכה את הקטן מנין כתבו התוס' וז"ל, יש ספרים שגורסין אשה מנין ואע"פ דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה [ע"ל פסוק א'] הני מילי בפרשה שנאמרה בלשון זכר, אבל היכא דכתיב איש בהדיא ממעטינן אשה, עכ"ל. והנה לפי"ז קשה כיון דכתיב מכה איש וא"כ בהמכה לא כתיב איש, וא"כ ל"ל לרבות אשה. ונראה דסמכה המכילתא על הפסוק דפ' אמור ואיש כי יכה כל נפש אדם, ולכן אע"פ דכאן לא כתיב איש המכה אך מדמצינו בענין זה כתיב פעם אחת בתורה איש, לכן דרשינן גם כאן לרבות אשה ואי לאו הרבוי היינו ממעטין אשה, ודו"ק. , יכול אפילו קטן שהכה חייב ת"ל (פ׳ אמור) ואיש כי יכה זה הובא בפירש"י כאן, ותמה הרא"מ היכן מצינו חיוב לקטן דאצטריך הכא למעט, ועיין מש"כ בזה. ולי נראה דלכן צריך כאן למעט משום דבשארי ענינים שבפרשה בענינים כאלה כתיב מפורש איש, כמו וכי יזיד איש, וכי יריבון אנשים, וכי יכה איש, כי יבער איש, וכן בפ' אמור ועוד, משא"כ הכא כתיב סתמא מכה הו"א אפילו קטן. וטעם הדבר דהו"א לחייב גם קטן נראה ע"פ מש"כ הרמב"ם בפ"ד ה"ח מרוצח גבי הא דקיי"ל בהורג נפש ואין שם עדים כשרים דמכניסין אותו לכיפה עד שימות, וכתב בטעם הדבר, דאע"פ דיש עבירות חמורות כשפיכות דמים כמו עבודת כוכבים וגל"ע בכ"ז אין עושין כזה רק בשפיכות דמים משום דיש בזה השחתת והריסת ישובו של עולם, ומהאי טעמא אמרו חז"ל בסנהדרין ע"א א' בן סורר ומורה אע"פ שהוא קטן נהרג משום דסופו ללסטם את הבריות [ע"ל ר"פ תצא], ולפי"ז הו"א כאן דגם קטן נהרג, לכן אצטריך למעוטי, וטעם המיעוט מה שבאמת אינו דומה לבן סורר ומורה י"ל משום דשאני בן סו"מ כדמפרש התם בגמרא, דכיון דמתרגל במאכלים טובים שוב לא יוכל בגדלותו להמנע מזה ויבא ללסטם את הבריות, משא"כ הכא דעבר עבירה והרג י"ל דלכשיתגדל תתגבר דעתו להמנע ממדת אכזריות, ודו"ק. .
English: