א"ר אלעזר, מניין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קודש ת"ל (ס"פ יתרו) ולא תעלה במעלות וסמיך לי' ואלה המשפטים כונת הראיה, דאפילו אם אתה דיין ושופט לא יתגאה לבך בכך. וענין הפסיעות פירש"י כשהיה המתורגמן דורש היה הצבור יושב לארץ והמפסיע ביניהן לילך לישב במקומו נראה כפוסע על ראשן, עכ"ל. אבל לפי"ז לענ"ד צ"ע קצת הלשון מניין לדיין דמה תלי ענין זה דוקא בדיין, וגם הראיה מסמיכות ואלה המשפטים אינו מדוקדק קצת לפי"ז, ולולא פירושו י"ל הפי' פשוט, שלא יהא הרב או הדיין מביט בשאט נפש וקלות הרוח על המון העם כמו שאינם נחשבים כלל בעיניו ומבטלם בלבו שלא יוקירם ויכבדם, וכל זה כולל בלשון המליצה פוסע על ראשי עם קודש, וע' יבמות ק"ה ב' ובתוס'. .
English:
In context: See the cited source for the full section.