לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום, כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש, חמה ולבנה כוכבים ומזלות פשוט דמדייק הלשון אתי שאינו מכוון בפשיטות לענינו והול"ל לא תעשו לכם, ודריש שלא יעשו לאלוה אלה אשר אתו במחיצתו, כדמפרש, ועיין ביו"ד סי' קמ"א. ומה דכתיב בתחלת הפסוק לא תעשון בנו"ן לבסוף ובסוף הפסוק לא תעשו בלא נו"ן, י"ל ע"פ המבואר בסוגיא ולעיל בפסוק ד' דבפרשה זו כלול עשיית צורה אף קטנה שבקטנות כמו תולעת קטנה וסוף הפסוק הזה בא להורות איסור צורות גדולות שבביהמ"ק, כגון כרובים, כפי שיתבאר, וידוע דאותיות האמנתי"ו הבאות בסוף התיבה מירות על הקטנת הפעולה או השם שבאותה התיבה, ולכן בתחלת הענין דמתרבה אף בריה קטנה כתיב לא תעשון בנו"ן ובסוף דמרבה צורות גדולות כתיב לא תעשו. .
English:
In context: See the cited source for the full section.