וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃
Core Text — see Torah Temimah note
היום ומחר שני ימים, ומשה אמר (פ' ט"ו) היו נכונים לשלשת ימים, לפי שהוסיף יום אחד מדעתו, שהיה דורש היום ומחר – היום כמחר, מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו, ולילה דהאידנא נפיק ליה, ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא ר"ל וזה אי אפשר שיהיה היום ולילו עמו דהא צוה ביום ולכן הוסיף יום אחד שלם. וכתבו התוס' שאין זה דרשה גמורה, דבפשטות משמע היום ממש, וגם אם נימא דדרשה גמורה היא הלא לא שייך שהוסיף מדעתו אלא מחיוב הדרשה. .
English: