וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃
Core Text — see Torah Temimah note
תנא רב יוסף, והודעת להם – זה בית חייהם פירש"י זו תלמוד תורה, ובב"מ ל' ב' פירש ללמד להם אומנות להתפרנס בה, ופירוש זה האחרון מסתבר דהא אתורה ומצות הגיד מפורש מקודם והזהרתה אתהם את החקים ואת התורות, ודריש לשון להם דמשמע שהדבר נוגע לגופם, וכמש"כ לעיל אות כ"ג, ועיין בסמוך אות כ"ז. , את הדרך – זו גמילות חסדים, ילכו – זה בקור חולים, בה – זו קבורה זה ג"כ ענין גמילות חסד שלא יהא גוף האדם מוטל בבזיון, וכמ"ש בסוטה י"ד א' תורה סופה גמילות חסדים שנאמר ויקבור אותו. , ואת המעשה – זה הדין, אשר יעשון – זה לפנים משורת הדין דרשה זו הובאה גם במס' ב"מ ל' ב' ופירש"י שם וז"ל והודעת להם וגו' וחקים ותורות כתיבי ברישא דקרא והזהרתה אתהם את החקים ואת התורות וא"כ למה חזר עוד והודעת להם את הדרך ילכו בה וגו', לכן דרשו דבזה כוון להורות על מצות שבין אדם לחבירו, ותפס עניני גמ"ח בכלל וגמ"ח שבגוף שזה יסודי מצות בין אדם לחבירו. וסמך ענינים אלה על לשון הפסוק את הדרך זו גמ"ח, ואפשר לפרש ע"פ מ"ש ביבמות ע"ט א' ובכתובות ח' ב' דאברהם אבינו היה בעל גמילות חסד, דכתיב ביה (פ' וירא) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, הרי דדרך ה' תאר למצות גמילות חסדים. ילכו – זה בקור חולים, י"ל ע"פ הלשון הרגיל בחז"ל הנכנס לבקר את החולה (שבת י"ב ב'), שלשה שנכנסו לבקר את החולה (ב"ב קי"ד ב'), והיינו משום דהחולה דרכו לשכב בחדרים פנימים והמבקר הולך ונכנס אליו. בה – זו קבורה, פי' הרי"ף בע"י בב"מ שם משום דכל חפצי האדם ומעשיו על הארץ ורק הקבורה היא בתוך הארץ, ויונח על זה הלשון בה – בתוך הדרך, ומה שדריש אשר יעשון זה לפנים משורת הדין י"ל דדריש מנו"ן הנוסף ליעשון לתוספת מעשה על מעשה הדין דאיירי מקודם והיינו לפנים משורת הדין. .
English: “The statutes and the teachings” — these are the main bodies of halachah. “The way in which they must walk” — this is acts of kindness. “And the work that they must do” — this is going beyond the letter of the law.