וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ {ס}
Core Text — Yerushalmi Berachos 2:4
והאזנת – ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, מלמד שהקורא את שמע צריך להשמיע לאזניו בבבלי ברכות ט"ו א' יליף זה מדכתיב בק"ש שמע ישראל ודרשינן שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, ומחלוקת חכמים ור' יוסי, דחכמים ס"ל דבדיעבד אם לא השמיע לאזנו יצא ור' יוסי ס"ל דגם בדיעבד לא יצא, ופשוט דקיי"ל כחכמים, ובס' ברכ"י לאו"ח סי' קפ"ה הביא בשם ס' חרדים דרוב הפוסקים הסכימו דאם לא השמיע לאזנו לא יצא, והוא פלא, שהרי בכל ספרי הפוסקים שלפנינו, רי"ף ורמב"ם וסמ"ג וטוש"ע, לענין ק"ש ולענין ברהמ"ז, בכולם אפסקא בפשיטות כחכמים דאם לא השמיע לאזנו יצא, ויותר מזה נפלא הדבר, כי בגמרא גופא פסקו כחכמים, ואם נאמר דט"ס בס' חרדים [ואף כי המשך לשונו לא משמע כן] וצ"ל דיצא, גם כן לא יונח לנו הלשון רוב הפוסקים במקום כל הפוסקים, ואף יתפלא ביותר על הברכ"י וכן על ס' שערי תשובה לאו"ח סי' קפ"ה שהעתיקו בשמו לא יצא ולא העירו מאומה על הפלא הזה. .
English: