Core Text — Mechilta
אין לי אלא עבד איש, עבד אשה מניין, ת"ל מקנת כסף, א"כ מה ת"ל איש – להוציא את הקטן הנה יש בענין דרשה זו גירסות שונות. לפנינו במכילתא איתא, אין לי אלא עבד איש, עבד אשה וקטן מניין ת"ל מקנת כסף מכל מקום, אבל הרמב"ם פ"ה ה"ו מק"פ כתב, הקטן אין מילת עבדיו מעכבתו, שנאמר וכל עבד איש להוציא את הקטן, וכתב הכ"מ דאולי היה לו גירסא כזו במכילתא. והנה אנחנו קבענו בפנים לפי גירסתו של הרמב"ם, יען לפי המתבאר לנו יוצא כך מסוגיא דיבמות מ"ח א' דדריש ר' שמעון בן אלעזר מפסוק זה, וכל עבד איש מקנת כסף, וכי עבד איש ולא עבד אשה, אלא עבד איש אתה מל בעל כרחו ואי אתה מל בן איש בעל כרחו, ופריך ורבנן מאי דעתייהו, אמר עולא, כשם שאי אתה מל בן איש בעל כרחו כך אי אתה מל עבד איש בעל כרחו, ואלא הכתיב וכל עבד איש, ומשני ההוא מבעי ליה לכדשמואל דאמר המפקיר עבדו יצא לחירות וא"צ גט שיחרור שנאמר וכל עבד איש, וכי עבד איש ולא עבד אשה, אלא עבד שיש לו רשות רבו עליו קרוי עבד ושאין רשות רבו עליו אינו קרוי עבד, ע"כ. והנה אנו לא קיי"ל כשמואל אלא כרב ור' יוחנן בגיטין ל"ח א' ובקדושין ע"ב ב' המפקיר עבדו צריך גט שיחרור, וא"כ קשה לדידן הא כתיב עבד איש, ולפי"ז ע"כ צ"ל דבא למעט עבד של קטן, ועיין בקרבן נתנאל פ"ד דיבמות אות פ"ט ובמש"כ הכל נתבאר, אלא שצ"ע קצת למה השמיט הרמב"ם דין עבד אשה דשוה לאיש, וי"ל דסמיך על מה שלא כתב ההיפך, וכתב בכלל דהנשים חייבות בפסח כמו האיש, וא"כ גם פרט זה בכלל. .
English: