וַיַּ֣עַל הָֽאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כׇּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָ֠יו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃
Core Text — Tanna de-Vei Eliyahu Rabbah 7
למה הביא הקב"ה עליהם מכת ארבה, מפני שעשאו את ישראל לזורעי חטים ושעורים וכל מיני קטניות, לפיכך הביא עליהם ארבה וכלה כל מה שזרעו להם ישראל טעם הדבר שעשאו את ישראל לעובדי אדמה הוא כדי שלא יכנסו לבתיהם וימעטו בפו"ר. וע"ע בתנדב"א ובמ"ר טעמים ואסמכתות על תכונת כל מכה ומכה שבאה על המצרים. ויש להעיר בפסוק י"ז שאמר פרעה והעתירו לה' אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה, וקאי על מכת ארבה, ומה זו הכונה בלשון רק המורה בעלמא על מעוט, ואפשר לומר ע"פ מ"ש בתענית ח' ב' בימי ר' שמואל בר נחמני הוי כפנא ומותנא [רעב ודבר], אמרי, היכי נעביד, נבעי רחמי אתרתי לא אפשר [מפרש בגמרא דאינו מן הנמוס ודרך ארץ לבקש הרבה ויליף זה מקרא], אמר להו ר' שמואל בר נחמני, נבעי רחמי אכפנא דכי יהיב רחמנא שובע לחיי הוא דיהיב וכו', ר"ל אם יתן הקב"ה שובע ממילא יתן חיים, וא"כ אינו דרוש לבקש רק על העדר הרעב. והנה איתא במ"ר שעם כל המכות היתה שוררת מכת דבר, ולפי"ז גם במכת ארבה היתה מכת דבר ומכת ארבה היא מכת רעב, כמבואר לפנינו שאכל הארבה כל תבואת השדה, ואחרי שאין מן הנמוס לבקש על שתיהן, כמבואר, לכן אמר ויסר מעלי רק את המות הזה, ר"ל רק מכת הארבה שהוא מכת הרעב, ומכת דבר ממילא תסור וכמבואר דכי יהיב רחמנא שובע לחיי הוא דיהיב, משא"כ בשאר המכות היה מוכרח לבקש סתם ולא בלשון מעוט, ודו"ק. [תנדב"א פ׳ ז׳].
English: Why did the Holy One, blessed be He, bring the plague of locusts upon them? Because they made Yisrael sowers of wheat and barley and all kinds of legumes; therefore He brought locusts upon them and destroyed everything that Yisrael had sown for them.